דוד וגולית

היום ילדים, הבה נספר לכם סיפור נפלא מהתנ"ך - הספר שכתב ה' בעצמו!

פעם מזמן מזמן, היה לעם ישראל מלך ממש מדהים, שקראו לו "דוד". כשדוד היה ילד, הוא היה רועה צאן ג'ינג'י ומדליק, הוא גם ניגן בכינור, והכי חשוב - הוא האמין בה' באמת! ובגלל שהוא כל כך האמין בה', הקב"ה עשה אותו מאוד מאוד חזק והוא נלחם עם אריה ודוב והרג את שניהם שהוא היה בן 6! זה כן הגיוני כי אל תשכחו שה' נתן לו מלא כוח!

(שמואל א' י"ז, פסוקים ל"ד-ל"ז)

דוד ידע שהאחים שלו נמצאים במלחמה בצבא של עם ישראל, שזה בעצם הצבא של ה', כי עם ישראל הוא העם של ה'. הצבא של ה' נלחמו נגד האנשים הרשעים האלה שנקראו "פלישתים". 

הפלישתים הרשעים נלחמו בעם ישראל, שהוא העם הנבחר של הקב"ה!! חוצפה שכזאת! אבל הם ניצחו את עם ישראל בגלל שהיה להם גיבור אחד רשע ששמו היה "גוליית", הוא היה איש מאוד מאוד רשע וגם לא האמין בקב"ה כמו שאתם מאמינים! זה נורא! למה שבן אדם יהיה כל כך רשע וישנא ככה את ה'?!

גוליית היה מאוד מאוד גבוה, בגובה של 5 מטר, שזה כמו קומה וחצי! נכון שזה מדהים?!

(שמואל א' י"ז, פסוקים א'-ז')

גוליית הרשע הרג הרבה יהודים, שהם העם הנבחר שהקב"ה אוהב, ואז הוא עמד למשך 40 יום והתגרה בבני ישראל לבוא ולהילחם נגדו. אבל הם פחדו, כי לא הייתה להם אמונה חזקה שהקב"ה יציל אותם מהרשע הזה! אבל כשדוד בא, הייתה לו אמונה מאוד מאוד חזקה בה' והוא רצה להילחם עם גוליית

דוד הלך למלך של עם ישראל, שאול המלך, בגלל ששאול התרשם שדוד הוא צדיק ואמיץ מאוד, הוא הסכים לתת לו את השריון וגם את החרב שלו עצמו! אבל דוד היה קטן ולא יכל ללבוש את השריון הכבד והגדול של המלך שאול. הוא ידע שכל מה שהוא צריך זה אמונה בה' כדי לנצח את גוליית!

דוד הלך לנחל ומצא 5 אבנים חלקות, וכל מה שהיה לו זה מקלע ובגדים פשוטים של רועה צאן! ככה הוא בא למקום שבו  עמדו גוליית והעוזר שלו, ואז העוזר התקרב אל דוד ואמר לו בכעס: "מה, אתה חושב שאנחנו כלבים שאתה בא לפה עם אבנים?" גוליית גם ראה את דוד ואמר "היי חמוד, תזיז את התחת הקטן שלך ובוא לפה, אני אאכיל בך את עופות השמיים וחיות השדה!"

(שמואל א' י"ז, פסוקים מ"א-מ"ד)

אבל דוד לא פחד! בכלל לא! כי הוא ידע שהקב"ה שומר עליו. הוא צעק לגוליית "לך יש הרבה כלי נשק וגם שריון, אבל אתה לא יודע שאני הולך לחתוך לך את הראש, כי לי יש אמונה בה' ולך לא!"

(שמואל א' י"ז, פסוקים מ"ה-מ"ז)

דוד וגוליית התקרבו אחד לשני כדי להילחם. דוד שם אבן אחת במקלע, וזרק אותה על גוליית. אלוהים כיוון את האבן ישירות למצח של גוליית ואז כל חוקי הפיזיקה לא עבדו וגוליית נפל על הפנים שלו מת! וואו!

(שמואל א' י"ז, פסוקים מ"ח-מ"ט)

אחרי שגוליית מת, דוד לקח את החרב שלו וערף את ראשו. הוא סחב את הראש המדמם כל הדרך אל שאול המלך! אמרנו לכם כמה שהוא היה מגניב!

(שמואל א' י"ז, פסוקים נ'-נ"ז)